השכרות רכב שלמה (1987) בע"מ נ' חריש

פסק דין

בפני תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, למבוטחתה במסגרת חבותה על פי פוליסת ביטוח מקיף כתמלוגי ביטוח על נזקים שנגרמו לרכב המבוטחת, באירוע של תאונת דרכים, בה היה מעורב רכב הנתבע.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 03/12/2007 בחניון בית גיבור ברמת גן, יצא רכב הנתבע מחנייה ותוך כדי כך פגע ברכב התובעת (להלן: "התובעת").

בכתב ההגנה, אישר הנתבע את גרסתה של התובעת לקרות התאונה והוסיף וטען, כי הפגיעה היתה מזערית ביותר בעת שהוא נהג את רכבו במהירות אפסית ופגע קלות ברכב המבוטח.

עוד נטען, כי לנוכח הנזק המזערי שנגרם ולנוכח החשש שהפגיעה תנוצל על ידי התובעת, פנה הנתבע אל בעלת הרכב המבוטח וביקש לבצע את התיקון באופן מידי במוסך מורשה ומוסכם על חשבון הנתבע, זאת ועוד הנתבע ביקש מהתובעת שלא לבצע את התיקון במוסך מטעמה – פניות אלו של הנתבע על פי הנטען לא נענו על ידי התובעת.

על פי דו"ח השמאי והתמונות שצורפו, אכן ניתן לראות פגיעה בכנף ימנית קדמית, דבר שהצריך לצורך תיקון הנזק החלפת הכנף שניזוקה.

המחלוקת בתיק הינה לעניין גובה הנזק בלבד ובשאלת דרישתו של הנתבע, כי הרכב המבוטח שנפגע יתוקן על ידו ובמוסך מטעמו.

מטעם הנתבע לא הוגשה חוות דעת נגדית, אם כי לבקשתו של הנתבע זומן המומחה מטעם התובעת לחקירה נגדית על חוות דעתו.

חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת לא נסתרה וטענת הנתבע לפיה ניתן להסתפק בתיקון הכנף על ידי פטיש ויישור נדחתה על ידי המומחה.

ש: נכון שהפגיעה היא פגיעה קלה בכנף?

ת: מדובר בפגישה (צ.ל בפגיעה ח.י ) קשה בכנף, והכנף אושרה להחלפה על ידי.

ש: אי אפשר היה לתקן עם פטיש וליישר את זה?

ת: כל הכנף מעוותת, ואי אפשר היה לתקן עם פטיש.

ש: גם אני צילמתי וראיתי פגיעונת קלילה?

ת: זה מה שראיתי, והחלטתי שהכנף צריכה החלפה חד-משמעית.

הנתבע טען בסיכומי הטענות מטעמו, כי שיגר לתובעת 3 מכתבים אשר לא נענו כלל על ידי התובעת ובהתעלמות זו של התובעת מפניות הנתבע נמנע ממנו כל מידע וכל יכולת לבדוק את הרכב, להביא שמאי מטעמו, לחוות דעה על היקף הפגיעה ומידת התיקון, אופן התיקון זהות המוסך, בדיקת המחיר וכו'.

עיינתי בכל המכתבים שנשלחו מטעם הנתבע אל התובעת (04/12/07 ,23/12/07 ומיום 22/07/09) אך לא מצאתי בשום מכתב דרישה של הנתבע להעמיד את הרכב של התובעת לבדיקה מטעמו, ולא השתכנעתי כי באם היתה מתקבלת דרישה כזו, היא היתה נדחית על ידי התובעת.

אני סבור, כי חוות הדעת השמאית מטעם התובעת לא נסתרה ומכל מקום עדותו של השמאי היתה עקבית ומהימנה והוא הותיר בי רושם חיובי ומסקנתי מתשובותיו בחקירתו הנגדית הינה שהערכתו בחוות הדעת מבוססת כנדרש ולאור הסבריו המפורטים השתכנעתי, כי אין כל סיבה לסטות ממנה ולא מצאתי כל פגם שנפל בשיקול דעתו המקצועי ובתהליך שהוביל לגיבושו.

מכל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

יחד עם זאת, השתכנעתי כי המכתבים מטעם הנתבע שוגרו לתובעת והאחרונה מסיבה השמורה עימה לא השיבה למכתבים אלה, מכאן שיש ליתן את הדעת על דרך התנהלות זו שתבוא לידי ביטוי בשאלת ההוצאות שיש לפסוק.